דיוקים
מכון דיוקים · כלי עזר לסופר

הבדלי נוסח בספר התורה

הכתר, המסורה, אשכנז, ספרד ותימן: חסרות ויתרות, פתוחות וסתומות, שירות ואותיות משונות, וחילופי הנוסח במגילת אסתר. ולצד כל אחד, מה כתוב בתיקוני דיוקים.

איך לקרוא את הטבלאות
הכתר = כתר ארם צובה. דפי התורה שבו אבדו ב-1947 עד דברים כח, יז. מה שלפני כן נלקח מעדויות של מי שראו את הכתר לפני כן (קאסוטו, ספיר), ומהשחזור לפי שיטת הרב ברויאר. (ע) = עדות מפורשת על הכתב בכתר.
המסורה = כתב יד לנינגרד (1008), כתב היד השלם הקדום ביותר של מסורת בן אשר.
אדום = הנוסח ששונה מהכתר.
עמודות כחולות = מה שכתוב בפועל בתיקוני דיוקים: רמ״ה (245 עמודים, סודרו מחדש ע״י מכון דיוקים), רמ״ח (248 עמודות) ותימני (226 עמודות × 51 שורות). נבדק בקובצי הנתונים של האתר.

אחסרות ויתרות ושינויי אותיות

מקוםהכתרהמסורה (לנינגרד)אשכנזספרדתימןדיוקים: רמ״ה ורמ״חדיוקים: תימניהערה
פרשת בראשיתבראשית ד, יגמנשאמנשאמנשואמנשואמנשאמנשואמנשא«גדול עוני מנשא»
פרשת נחבראשית ז, יאמעינת (ע)מעינתמעינותמעינותמעינתמעינותמעינת«נבקעו כל מעינות תהום»
פרשת נחבראשית ט, כטויהיו (ע)ויהיוויהיויהיויהיוויהיויהיובאשכנז הקדום כתבו «ויהיו», ועברו לנוסח הספרדי בערך במאה ה-17
פרשת מקץבראשית מא, מה; מא, נ
פרשת ויגשבראשית מו, כ
פוטי פרע (ע)פוטי פרעפוטי פרעפוטי פרעפוטיפרעפוטי פרעפוטיפרעבתימן תיבה אחת, בשלושת המקומות
פרשת שמותשמות א, יטאליהן (ע)אלהןאלהןאלהןאלהןאלהןאלהןרק בכתר. העיד על כך רק הרב סתהון (בשו״ת באר מים חיים זה לא הוזכר). הרב יצחק וגנר הביא שתי ראיות ממסורת הכתר שכך כתב בן אשר
פרשת בשלחשמות יז, טזכסיה (ע)כס יהכס יהכס יהכס יהכס יהכס יהבכתר תיבה אחת, אצל כל השאר שתי תיבות
פרשת תרומהשמות כה, לאתעשה (ע)תעשהתיעשהתיעשהתעשהתיעשהתעשהראב״ע: ה-י׳ נמצאה רק בספרי טבריה. בספרד הקדום כתבו «תעשה»
פרשת תצוהשמות כח, כוהאפד (ע)האפדהאפודהאפודהאפדהאפודהאפד«אל עבר האפד ביתה»
פרשת קדושיםויקרא יט, טזרעיך (ע)רעךרעךרעךרעךרעךרעךרק בכתר. הרב יצחק וגנר (חשוון תש״פ) חזר בו: לדעתו «רעיך» בכתר היא טעות שהמגיה שכח לתקן, ונכון יותר לפי הכתר לכתוב «רעך»
פרשת במדברבמדבר א, יזבשמת (ע)בשמותבשמותבשמותבשמתבשמותבשמתכאן לנינגרד כמו אשכנז וספרד
פרשת בהעלותךבמדבר י, יחדשיכם (ע)חדשיכםחדשכםחדשכםחדשיכםחדשכםחדשיכם«ובראשי חדשיכם»
פרשת בלקבמדבר כב, הבערבעורבעורבעורבערבעורבער«בלעם בן בער». יש עדות שבכתר כתוב «בעור», ולכן זה לא ודאי
פרשת כי תצאדברים כג, בדכא (ע)דכאדכה (רוב הספרים)דכהדכאדכה
(בכל הפונטים, ובשוליים ציון מודגש «דכה בה״א»)
דכא
(בכל הפונטים)
באשכנז הקדום כתבו «דכא», ויש קהילות שחזרו לכך. החיד״א הכריע «דכה»
בשורה התחתונה: בין תימן לאשכנז ולספרד יש 9 הבדלים באותיות, ועוד אחד בחלוקת «פוטיפרע» לתיבות. בכל ההבדלים האלה תימן הולכת עם הכתר. בין אשכנז לספרד יש הבדל אחד בלבד: «דכא/דכה». שלושה נוסחים מופיעים רק בכתר («אליהן», «כסיה», «רעיך»), ואף עדה לא קיבלה אותם.
בתיקוני דיוקים: רמ״ה ורמ״ח כתובים כנוסח אשכנז וספרד. התיקון התימני כתוב כנוסח הכתר ותימן. את שלוש המילים שמופיעות רק בכתר אף תיקון לא קיבל.
«פצוע דכה» (פרשת כי תצא, דברים כג, ב)
בתיקוני רמ״ה ורמ״ח כתוב «דכה» בה״א בכל ששת הפונטים (בית יוסף, אר״י, אדמו״ר הזקן, ספרדי, ספרדי 2 ותימני), כמנהג ספרי אשכנז וספרד. בשוליים, ליד השורה, יש ציון מודגש: «דכה בה״א». «דכא» באל״ף כתוב רק בתיקון התימני, כנוסח הכתר ותימן.
בשאר המקומות הטקסט זהה בכל הפונטים. ההבדלים שבטבלאות הם בין התיקונים, ולא בין הפונטים.

בפתוחות וסתומות

מקום (תחילת הפרשה)הכתראשכנז וספרדתימןהרמב״םדיוקים: רמ״ה ורמ״חדיוקים: תימניהערה
פרשת ויצאבראשית כח, יסתומהסתומה (באשכנז הקדום: פתוחה)סתומהסתומהסתומהסתומהפוסקי אשכנז בסוף ימי הביניים הכריעו ללכת לפי רשימת הרמב״ם
פרשת כי תשאשמות לד, א
«פסל לך»
ספק סתומהפתוחהפתוחהפתוחהפתוחהפתוחההעדויות על הכתר חלוקות
פרשת צוויקרא ז, כב
«כל חלב שור»
פתוחהאין פרשהפתוחהכתבי היד: פתוחה
הדפוסים: אין
אין פרשהפתוחהכך גם בכתב יד חלאלי ובכתבי יד קדומים מארץ ישראל וממצרים
פרשת צוויקרא ז, כח
«המקריב את זבח»
פתוחה (ע)פתוחהאין פרשהכתבי היד: אין
הדפוסים: פתוחה
פתוחהאין פרשהאשכנז וספרד הלכו כאן לפי הרמב״ם שבדפוס, ותימן לפי כתבי היד שלו
פרשת כי תבואדברים כז, כ
אחרי «ארור מטה משפט»
ספק סתומהבמהדורה שלפי הכתר אין כאן פרשהאין פרשהאין פרשהברמ״ה אין כאן פרשה, כנוהג בספרי אשכנז
צורת הפתוחה והסתומה: לרמב״ם ולרא״ש יש הגדרות שונות. רוב הספרים של אשכנז וספרד כותבים היום בצורה שכשרה לשתי השיטות. פתוחה: מסיימים באמצע השורה ומשאירים את שארה ריק, ומתחילים בראש השורה הבאה. סתומה: רווח של תשע אותיות בתוך השורה. בתימן כותבים לפי הצורות של הרמב״ם. מספר הפרשיות לרמב״ם: 290 פתוחות ו-379 סתומות, ובסך הכול 669.

גהשירות

שירההכתראשכנז וספרדתימןדיוקים: רמ״ה ורמ״חדיוקים: תימניהערה
פרשת בשלחשמות טו, א–יט
שירת הים
הדף אבד30 שורות, אריח על גבי לבנה. השורות האחרונות לפי «תיקון סופרים» ונורצי30 שורות. השורות האחרונות כמו בכתבי היד של הרמב״ם ובלנינגרד30 שורות. השורה שלפני האחרונה מסתיימת ב«עלהם את מי», והאחרונה מתחילה ב«הים ובני ישראל»30 שורות. השורה שלפני האחרונה מסתיימת ב«עלהם», והאחרונה מתחילה ב«את מי הים»ההבדל הוא בחלוקת המילים בשתי השורות האחרונות
פרשת האזינודברים לב, א–מג67 שורות70 שורות67 שורות70 שורות67 שורות, עם שש שורות לפני השירה וחמש אחריה, כלשון הרמב״םברמב״ם שבדפוס כתוב 70, ובכתב היד התימני של הרמב״ם 67. גם בין הכתר לתימן יש הבדל קטן בחלוקה של שורות 38–39

דאותיות גדולות, קטנות ומשונות

מקוםהמילהאשכנז וספרדהכתרתימןדיוקים: רמ״ה ורמ״חדיוקים: תימני
פרשת בראשיתבראשית ה, אספררגילהרגילהס׳ גדולהרגילהס׳ גדולה
פרשת כי תשאשמות לד, זנצרנ׳ גדולהנ׳ גדולהנ׳ רגילהנ׳ גדולהנ׳ רגילה
פרשת צוויקרא ו, במוקדהמ׳ קטנהמ׳ קטנהמ׳ רגילהמ׳ קטנהמ׳ רגילה
פרשת פנחסבמדבר כה, יאפינחסי׳ קטנה (מנהג)רגילהרגילהי׳ קטנהרגילה
פרשת פנחסבמדבר כה, יבשלוםו׳ קטועההעדויות חלוקות: ספיר אומר שלמה, וקאסוטו העתיק קטועהו׳ שלמה (וכך גם בלנינגרד)ו׳ קטועהו׳ שלמה
פרשת עקבדברים יא, כאהארץרגילהרגילהצ׳ גדולהרגילהצ׳ גדולה
פרשת כי תצאדברים כב, וקןרגילהרגילהק׳ גדולהרגילהק׳ גדולה
פרשת האזינודברים לב, והליהוהה׳ גדולה ונפרדת מהתיבהה׳ גדולה ונפרדתה׳ גדולה, בתיבה אחתה׳ גדולה ונפרדתה׳ גדולה, בתיבה אחת
פרשת וזאת הברכהדברים לג, כטאשריךרגילהרגילהא׳ גדולהרגילהא׳ גדולה
בספרים התימניים יש גם כמה אותיות בצורה משונה, למשל פ״א לפופה ולמ״ד עקומה, שאין בספרי אשכנז וספרד.

ההבדלים אחרים

נושאאשכנזספרדתימןבתיקוני דיוקים
הכתבבית יוסף. אצל החסידים: כתב האר״יוועלישכתב תימני, עם צורות אותיות מיוחדותשישה פונטים לבחירה: בית יוסף, אר״י, אדמו״ר הזקן (חב״ד), ספרדי, ספרדי 2 ותימני. בכולם אותו טקסט
שורות בעמוד42 ברוב הספרים42 ברוב הספרים51רמ״ה: 245 עמודים × 42 · רמ״ח: 248 × 42 · תימני: 226 × 51
«מה טבו אהליך»
פרשת בלק, במדבר כד, ה
בראש עמוד, בספרים של 42 שורותבראש עמוד, לפי נורצילא מקפידים
ההכרעה בנוסחמנחת שי, וקסת הסופר לעניין הכתיבהאור תורה (רבי מנחם די לונזאנו)מסורת ספרי תימן, שמייחסים אותם לספר של הרמב״ם (הכתר)רמ״ה ורמ״ח: כפי שסודרו ע״י מכון דיוקים. תימני: לפי כתר ארם צובה וטבלת התיקון התימני
להלכה: הרמב״ם סמך על הכתר בפתוחות, בסתומות ובשירות. רוב הפוסקים מתירים לבן עדה אחת לקרוא ולצאת ידי חובה בספר תורה של עדה אחרת, כי כל ההבדלים הם בתוך מחלוקות המסורה. את «דכה» באל״ף כתב החיד״א לקרוא בו רק כשאין ספר אחר, אבל בדיעבד רבים לא מורים למחוק אותו.

ומגילת אסתר — חילופי הנוסח לפי תפוצות ישראל

עשר תיבות ופרשה אחת שבהן נוסחי ישראל חלוקים במגילה. על פי טבלת חילופי הנוסח במגילה לפי תפוצות ישראל (שקף סופר מומחה), ובחב״ד גם שקף מגילת חב״ד של מ״ב שורות. אדום = שונה מנוסח המסורה (כתב יד לנינגרד). עמודות כחולות = מה שכתוב במגילות האסתר שבתיקון.
מקוםחב״דאשכנז: נוסח ברדיטשובאשכנז: בן אשרתימןספרדדיוקים: מגילות אסתרדיוקים: מגילת חב״דהערה
אסתר א, יט«אשר לא תבוא ושתי»תבאתבואתבואתבואתבואתבואתבואבשקף מגילת חב״ד של מ״ב שורות — «תבוא» מלא, ולכן כך במגילת חב״ד שבתיקון. בבורר הנוסח בצופה — כטבלה
אסתר ב, ב«נערות בתולות טובות מראה»בתולתבתולותבתולותבתולותבתולותבתולותבתולת
אסתר ד, ט«ויבוא התך»ויבאויבואויבואויבואויבואויבואויבא
אסתר ו, ט«והלבישו את האיש»והלבשווהלבשווהלבישווהלבישווהלבישווהלבישווהלבשו
אסתר ז, ד«להשמיד להרוג ולאבד»להרגלהרוגלהרוגלהרוגלהרוגלהרוגלהרגבג, יג «להשמיד להרג ולאבד» חסר בכל הנוסחים
אסתר ח, יא«להשמיד ולהרג ולאבד»להרגלהרג
מנחת שי: ולהרג
ולהרגולהרגולהרגולהרגלהרג
אסתר ט, ב«ואיש לא עמד לפניהם»בפניהםבפניהם
מנחת שי: לפניהם
לפניהםלפניהםלפניהםלפניהםבפניהם
אסתר ט, טעשרת בני המןארדיארידיארדיארדי (הרב רצאבי)
ארידי (רוב המגילות)
ארידיארידיארדיבתיקון «ארידי» ביו״ד בכל המגילות, כמגילות רבות (הכרעה). במגילת חב״ד — «ארדי», כמנהג חב״ד
אסתר ט, יט«ויום טוב ומשלח מנות»ומשלוחומשלוחומשלחומשלחומשלחומשלחומשלוחבט, כב «ומשלח מנות» חסר בכל הנוסחים
אסתר ט, לא«לקים את ימי הפרים»לקייםלקייםלקייםלקיםלקיםלקיםלקייםבכתב יד לנינגרד «לקים» חסר, וכך בתיקון. בטבלה «לקיים» גם בבן אשר
רווח פרשה17 סתומות (קסת הסופר)אין פרשה לפני «ותוסף אסתר» (ח, ג)אין פרשה לפני «גם ושתי» (א, ט)
יש פרשה לפני «ביום השביעי» (א, י)
אין פרשה לפני «ותוסף אסתר» (ח, ג)
17 סתומות16 — בלי «ותוסף אסתר»משבצת ריקה בטבלה — כרשימה המקובלת
בצופה: במגילות אסתר, בהגדרות ← מנהגים ← «נוסח המגילה», אפשר לבחור בן אשר, חב״ד, ספרד, תימן או ברדיטשוב. התיבות שבטבלה מתחלפות בעמוד, השיטה נפרסת מחדש, וכל תיבה שהוחלפה מסומנת בשולי השיטה. הסתומות שהנוסח שומט נשמטות; פרשה שהנוסח מוסיף (בתימן, לפני «ביום השביעי») אינה נוספת, כי היא מחייבת לחלק את העמודה מחדש. בלי בחירה, כל מגילה בנוסח שלה.

זמקורות

קובצי הנתונים של תיקון דיוקים (רמ״ה, רמ״ח ותימני) · כתר ארם צובה (ובמה שאבד ממנו — עדויות הרואים אותו) · כתב יד לנינגרד · מנחת שי · קסת הסופר · טבלת חילופי הנוסח במגילה לפי תפוצות ישראל, ושקף מגילת חב״ד של מ״ב שורות (שקפי סופר מומחה) · אור תורה לרבי מנחם די לונזאנו · מסורת ספרי תימן
נבנה על ידיAmichAI